פורסם בכלכליסט, 27.06.2012
פינוי־בינוי בהודו הופך עניים מרודים למיליונרים חדשים
אלפי דיירים הודים המתגוררים בדיור תחת פיקוח ממשלתי (rent control) ומשלמים שכר דירה מגוחך של 20 דולר ומטה בחודש, הופכים למיליונרים על ידי יזמים שהורסים את בתיהם המתפוררים מהתקופה הקולוניאלית לטובת בניית מגדלי יוקרה לעשירים.
לפי דיווח של סוכנות בלומברג, ברצועת החוף שבדרום מומבאי ניתן כיום למצוא כ־500 יחידות דיור בבתים מתפוררים מתחילת המאה ה־20, שערכן הפוטנציאלי - אם ייהרסו ויפותחו מחדש - עומד על כ־40 מיליארד דולר. את הנתונים מסר לבלומברג פוג'יט אגרוואל, מנהל בחברת הנדל"ן אורביט קורפ הגוזרת כ־80% מרווחיה מפיתוח מחודש של מבני מגורים ישנים.
אזור פינוי-בינוי במומבאי צילום: בלומברג "במשך דורות על גבי דורות גרו רוב הדיירים פה וחיו מהיד לפה, תוך שהם בקושי מצליחים לקיים את עצמם", אמר אגרוואל, שחברתו ערבה להרוס ולפתח מחדש 75% מהמבנים הישנים בשכר מפוקח במומבאי. לדבריו, "באמצעות הפיתוח המחודש אותם דיירים הופכים למולטי מיליונרים בן־לילה, לאחר שהערך הנדל"ני של אדמת הבתים המתפוררים שברשותם נסק לשמים". ואמנם, מחירי הדיור במומבאי טיפסו לשיא של 10,833 רופי (כ־200 דולר) למ"ר והכפילו את ערכם בתוך שלוש שנים, כך לפי נתונים של חברת המחקר Liases Foras Real Estate Rating & Research ההודית.
עם זאת, אזרחים שמתעקשים להישאר בבתיהם כדי לגרור עלייה נוספת במחיר שהם יקבלו עליהם עלולים לשלם על כך מחיר. מיאה קדוואני למשל (78) שרד נפילה של גג ביתו שהתמוטט על ראשו. אף כי הוא נזקק רק לזריקת טטנוס, קדוואני סיפר שהוא ואשתו התעקשו להישאר בבית - שבו הוא התגורר מאז היה פעוט - עד שחברת הפיתוח הסכימה לשלם להם 2.5 מיליון דולר לאחר שלוש שנים מתישות של משא ומתן. "הודו היא לא ארה"ב, שבה אנשים מחליפים לעצמם בית כשמונה פעמים במהלך חייהם. אנחנו פה מאוד רגשיים בכל הנוגע למקום שבו אנחנו גרים, וזה בא לידי ביטוי בחוסר הרצון שלנו לעזוב אותו", אמר קדוואני לסוכנות בלומברג. לדבריו, "לא אחת יקרה מצב שבו משפחה תישאר באותו הבית במשך שלושה דורות תמימים".
ואכן, רק 37% מאזרחי ארה"ב גרו בבית שלהם יותר מ־10 שנים, כאשר מספר השנים החציוני של בעל בית אמריקאי עומד על 5.9 שנים בכל בית. קדוואני הוא בין הדיירים שקיבלו פיצוי גבוה במיוחד מאורביט קורפ, שהולכת לאחר הפינוי להקים על השטח יחידות דיור מפוארות, שיימכרו תמורת 12 מיליון דולר, אך לא כולם קיבלו סכומים שווים בגודלם. אף כי קרוב למחצית מ־18 מיליוני תושבי מומבאי חיים בשיכוני עוני, הם לא מקבלים פיצוי הולם בשעה שיזם מחליט לפתח את הקרקע שעליה הם גרים. בהתאם לתוכנית ממשלתית שהועברה לאחרונה בהודו, המדינה מאפשרת להם במקרים מסוימים להשיג דיור בחינם - או במחיר מסובסד כמעט במלואו - עבור מגורים במקום אחר. בהתאם לתכנית זו, מחויבים יזמי הנדל"ן שמפנים את מתגוררי שכונות העוני להעניק להם חלקות בגודל של לפחות 25 מ"ר בדמות מגורים בחינם על החלקות הללו.
|